תזונה ומניעת סרטן המעי הגס

האיגוד האמריקאי לחקר הסרטן מעריך שניתן למנוע כ- 45% ממקרי סרטן המעי הגס והרקטום בארה"ב ע"י תזונה נכונה, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין. על פניו, בהתבסס על נתון זה, ניתן היה לצפות שכל אדם יבצע את השינויים הנחוצים בהרגלי האכילה ואורחות החיים, על מנת להקטין ככל האפשר את סיכונו לחלות בסרטן. לצערי המציאות מלמדת אחרת, ואנשים לא ממהרים לשנות הרגלים, במיוחד אם הסיכון לא נראה להם כמוחשי. כך לדוגמה, אנשים עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס והרקטום יטו להיות יותר קואופרטיבים ביישום ההתאמות הנחוצות באורח חייהם, מאשר אלה שמחלת הסרטן לא נמצאת בתודעתם.

לפני שאתייחס למאכלים ספציפיים המקושרים עם סרטן המעי הגס והרקטום, שתי נקודות חשובות לא פחות נוגעות לשמירה על משקל גוף תקין, וביצוע פעילות גופנית. עודף משקל מקושר לא רק עם סרטן, אלא גם עם מחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב. מחקרים מלמדים שעבור כל עליה של    5 יחידות BMI (משקל/גובה2) עולה הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום ב- 15%, ועבור כל עליה של אינץ' (2.54 ס"מ) בהיקף המותניים עולה הסיכון ב- 5%. השמנה משפיעה על רמות הורמונים שונים בדם, ויוצרת סביבה המעודדת תהליך סרטני, ומדכאת מוות תאי מבוקר. בנוסף, השמנה מעוררת את מערכות התגובה הדלקתיות של הגוף, המסייעות בהתפתחות התהליך הסרטני. מנגד, פעילות גופנית יכולה לסייע בשמירה על משקל גוף תקין, וביכולתה להקטין את הסיכון לסרטן ע"י איזון רמות ההורמונים בדם, וייתכן שגם ע"י חיזוק המערכת החיסונית וקיצור זמן מעבר הצואה במעי. המלצות לפעילות גופנית לכלל האוכלוסיה מתחילות מ- 30 דקות יומיות של פעילות גופנית מתונה (פעילות שמעלה במעט את הדופק), וכאשר חל שיפור ברמת הכושר הגופני עולות ההמלצות ל- 60 דקות פעילות גופנית מתונה, או 30 דקות פעילות גופנית מאומצת (פעילות שמעלה משמעותית את הדופק לכדי מאמץ).

בפעם הבאה שתשקלו להתפנק בארוחת בשרים "על האש" עם בקבוק יין אדום, כדאי שתחשבו פעמיים. מחקרים מראים שהסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום נמצא ביחס ישר לצריכת בשר בקר, בשרים מעובדים (כל סוג בשר שעבר תהליך שימור כמו לדוגמה המלחה או עישון), ואפילו אלכוהול. מסתבר שעבור כל 50 גרם בשר אדום או בשר מעובד הנצרכים ביום, עולה הסיכון לסרטן ב- 15% או ב- 21%, בהתאמה. ישנם מספר מנגנונים לפיהם עשויים אותם הבשרים להגדיל את הסיכון לסרטן, ביניהם תכולה ויצירת תרכובות מסוג N-ניטרוזו העשויות להיות מסרטנות, יצירת תרכובות מסרטנות כחלק מחשיפת הבשר לטמפרטורות גבוהות במיוחד ויצירת רדיקלים חופשיים ע"י מולקולות ברזל חופשיות. באשר לאלכוהול, מחקרים מראים שצריכה של למעלה מ- 30 גרם אתנול ביום, שהיא מנת אלכוהול אחת (בקבוק בירה/ כוס יין/ כוסית משקה חריף), מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום. יתרה מכך, עבור כל 10 גרם אתנול נוספים על מנת האלכוהול הראשונה, עולה הסיכון  ב- 9%. נקודה חשובה נוספת הינה שקיימת תגובה צולבת בין צריכת אלכוהול לבין עישון. טבק מגביר יצירת מוטציות בדנ"א, והאחרונות מתוקנות בצורה פחות יעילה בנוכחות אלכוהול.

אי אפשר לדבר על מערכת העיכול בכלל, או סרטן המעי הגס והרקטום בפרט, מבלי להזכיר סיבים תזונתיים. סיבים תזונתיים כוללים דגנים מלאים (לחם מחיטה מלאה, סובין חיטה, שיבולת שועל, אורז מלא וכדומה), קטניות, פירות וירקות (כולל הקליפה). ככל הנראה, סיבים תזונתיים מקטינים את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום ביחס ישר לכמות הסיבים הנצרכת. מנגנון פעולתם לא לגמרי ברור אך הוא כולל דילול צואה, קיצור זמן מעבר הצואה במעי והגדלת משקל צואה. בנוסף, לתוצרי התסיסה של חלק מהסיבים התזונתיים השפעה על מנגנוני החלוקה, ההתמיינות והמוות המבוקר של תאי המעי, ובכך גם על הסיכון לסרטן. הזכרתי פירות וירקות, וללא ספק שמם הולך לפניהם בהיבטים בריאותיים רבים, אך בהקשר לסרטן המעי הגס והרקטום הירק המככב הוא דווקא השום. שום ככל הנראה מוריד את הסיכון לסרטן, ומשערים שהיתרון שלו מיוחס לתרכובות הגופרית אשר מעכבות יצירה והתפתחות של גידולים סרטניים. כיוון שרבים מאיתנו נוהגים לשלב שום בבישול אבל לא לאוכלו חי, חשוב לציין שעל מנת להפיק ממנו את המירב, וליהנות בשלמות מהיתרון שהוא מציע יש לקלוף או לחתוך את השום תחילה, ורק לאחר המתנה של 15-20 דקות להכניסו לבישול.

ההמלצה התזונתית האחרונה היא סידן. מחקרים מלמדים כי ככל הנראה הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום נמצא ביחס הפוך לכמות הסידן הנצרכת. ההמלצה היומית עבור כלל האוכלוסייה הבוגרת עומדת על 1000-1200 מ"ג סידן ביום (בהתאם לגיל). יחד עם זאת, מומלץ לגברים לא לצרוך מעל 1500 מ"ג סידן ביום, כי הוא עשוי דווקא להגביר את הסיכון לסרטן הערמונית. יש לציין שמחקרים מלמדים גם על קשר בין צריכת חלב לבין סיכון מופחת לסרטן המעי הגס והרקטום. עיקר הקשר אמנם מיוחס לסידן, אך החוקרים טוענים שייתכן שגם רכיבים אחרים בחלב משחקים תפקיד בהקטנת הסיכון. לסידן השפעה מעכבת גדילה, ומגבירת התמיינות ומוות מבוקר של תאי גוף נורמאלים ותאים סרטניים.

לסיכום, קיימים אינספור מחקרים שמטרתם לצמצם, למנוע או לרפא את מחלת הסרטן. אמנם אין לנו שליטה על גורמים גנטיים או סביבתיים, אך בפירוש יש לנו שליטה על מה שאנחנו אוכלים וכמה פעילות גופנית אנחנו מבצעים. נצלו את המידע הקיים, ועשו כל שביכולתכם להקטין את הסיכון לחלות בסרטן.