הכל בגלל הלחם

"אם רק הייתי מוריד את כמויות הלחם כבר מזמן הייתי יורד במשקל". אני משערת שהמשפט הזה מצלצל מוכר לפחות לחלקכם, או אולי אם הייתי מחליפה אתה המילה לחם במילה פחמימות, הייתם מתחברים אליו יותר. אם אתם אוכלים כיכר לחם ביום (נוסף על מאכלים אחרים), הגיוני שהוא משחק תפקיד מרכזי בהשמנה שלכם, אבל אם זה לא המצב, יש לי מספר דברים לחדש לכם.

ראשית, נתון חשוב בהבנת תפקידו של הלחם, או הפחמימה, על משקל הגוף נוגע לתכולת הקלוריות שלו. גרם אחד של פחמימה שווה ל- 4 קלוריות. נשמע לכם הרבה? אולי תופתעו לדעת שגרם אחד של חלבון שווה אותו הדבר. אם כך, למה אנו כל כך נתפסים דווקא לפחמימות?! אנשים נוטים לחפש את המרכיב הכי דומיננטי בתזונה שלכם ומשערים שבגלל מרכזיותו בתפריט היומי, הוא ככל הנראה האשם במשקל העודף. למעשה ההמלצות החדשות לתזונה מאוזנת לאוכלוסיה הבוגרת בנויות מ 45-65% פחמימות, 10-35% חלבונים ו 20-35% שומנים (מסך הקלוריות היומיות). הגורם הכי בסיסי בהשמנה הוא עודף קלוריות, מבלי להתייחס למקור הקלוריות. יתרה מכך, אם אמנע מחובב הלחם לאכול את המאכל האהוב עליו, הוא עלול לסבול מהדיאטה, וכאשר זו תמאס עליו, הוא לא רק יחזור לסורו אלא אף יפצה את עצמו על החסך.

יחד עם זאת, בפירוש יש לתת את הדעת על סוג הפחמימה. כך לדוגמה אם נשווה בין לחם לבן ללחם מחיטה מלאה, ההבדל לא יהיה בתכולת הקלוריות אלא בקצב פירוקו לסוכר וספיגתו לדם. להבדל זה משמעויות רבות ביניהן השפעה על הפרשת אינסולין, ייצור טריגליצרידים (שומנים בדם) ותחושת שובע לאורך פרק זמן ממושך יותר.

קיימת כיום נטייה בקרב חלק מהציבור ואנשי המקצוע, להגברת צריכת החלבון והשומנים (הטובים), על חשבון הפחמימות. אני לא מתכוונת דווקא לדיאטת אטקינס, אלא למגמה של שינויים בחלוקה היומית בין אבות המזון השונים. ההסבר למגמה זו נובע, בין היתר, מכך שחלבון מתעכל לאט יותר מפחמימה ולכן מקנה תחושת שובע ארוכה יותר, ובנוסף קיימת הפרשה מופחתת של ההורמון אינסולין אשר מעודד אגירת אנרגיה כשומן. מנגד, חששות העבר שנגעו להשפעתה המזיקה של צריכת חלבון מרובה על תפקודי הכליה, התבררו כמוטעים (למעט בקרב אנשים עם מחלות כליה).

לסיכום, דיאטה טובה יכולה להיות מורכבת מיחסים שונים של אבות המזון, אבל עלינו להסתכל על הדיאטה כמכלול, ולהבין שהדיאטה הטובה ביותר תהיה זו שיהיה לנו קל לשמור עליה לאורך זמן ושתתאים למציאות הרפואית שלנו, במידה וקיימת.